אכילה רגשית – איך מזהים ואיך מגיבים
"יש לי אכילה רגשית" – זו טענה שאנחנו שומעים הרבה. הנה כמה דברים שיכולים לעזור.
1. לזהות את סוג הרעב
האם הרעב פיזי, או שהוא מגיע מהרגש? רעב רגשי:
- מגיע בפתאומיות, ולא מתפתח לאט
- "דורש" אוכל ספציפי מסוים
- מגיע מהראש, בלי תחושת רעב בבטן
- חסר שליטה, ולא נעצר כשהבטן מלאה
- משאיר תחושת אשמה, ולא תחושת סיפוק
2. להגיב בהתאם
אם אנחנו באמת רעבים – לאכול, ולאכול נכון: לא משהו בקטנה, אלא ארוחה מסודרת. ואם ברור שזה רעב רגשי (כי אנחנו כועסים, מתוסכלים, עצובים או לחוצים), לקחת צעד אחורה ולא ליפול לבור. וגם אם בוחרים לאכול – להעדיף אפשרויות עשירות בחלבון ולשתות הרבה, כדי שהקיבה תהיה מלאה.
3. להיערך לשעות הקשות
אם יש זמנים שבהם הרעב הרגשי מתגבר, חשוב להתכונן. אצל רובנו, הערב – ובמיוחד בחורף – הוא הזמן הקשה. אכילה נכונה לאורך היום עוזרת להגיע לערב שבעים, וכך קל יותר להשתלט על הרגשות.
4. לדעת לעצור
גם אם נפלנו – להגיד סטופ. חטיף אחד מתוך סערת רגשות הוא הרבה פחות גרוע מחטיף שמוליד ייסורי מצפון, ששולחים אותנו לפיצוחים, ומשם, מתוך כעס עצמי, לקרמבו, ומשם, מתוך ייאוש, לממתקים שהילדים השאירו. נפלתם? קורה. אבל זהו – עוצרים שם.
כמובן, הכול כאן בגדר "קל להגיד, קשה לבצע" ברגע של מצוקה. אבל לפעמים, כשזה בראש, אפשר לעשות שינוי.


